Why did Rivkah send Yaakov after material blessings?
Drawing on the Talmudic and Zoharic idea that Yitzchak intended the material blessings for Esav and the spiritual reward for Yaakov, the Noam Elimelekh reads Rivkah's doubled "lemor" as her intention to speak on a different level: she sent Yaakov after material blessings so that the spiritual sparks hidden within the material would be sustained, since nothing physical can have life without holy sparks from the upper worlds.AI summary · anthropic/claude-haiku-5.5
"And Rivkah spoke to Yaakov her son, saying: Behold, I heard your father speak to Esav your brother, saying." The early sages already raised a difficulty about the word "lemor" (saying). It has no basis here, as it does elsewhere, where it is explained as "saying to another." Moreover, "lemor" appears twice.
ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשיו אחיך לאמר. כבר דקדקו קמאי על מלת "לאמר" אין לו שחר כאן כמו בכל מקום שפירשו לאמר לזולתו. וגם לאמר שני פעמים.
It seems to me that I should explain the first "lemor," and the other will then be resolved on its own. This rests on what is found in the books: How could it enter our minds that Yitzchak our father, peace be upon him, wanted to bless Esav and not Yaakov? They explained that in truth he wanted to bless Esav in this world, with material things, and to bless Yaakov in the World to Come. Yitzchak wanted all four exiles to be under the hand of Esav; see there. Now Rivkah our mother wanted to sustain the children of Israel in exile, so that they too would have a little in this world.
And it is the way of the tzaddik (righteous one) that even when he speaks of material things, his kavanah (intention) is in the upper worlds, in spiritual matters. This is the meaning of "And Rivkah spoke to Yaakov her son, saying." That is to say, when she told Yaakov to receive material blessings from his father, her kavanah was in the upper worlds, for the sake of the spiritual within the material. For there is no material thing that does not contain spiritual nitzotzot (holy sparks). This is "lemor": her kavanah was for a different saying, for the sake of the spiritual, as above.
ונ"ל לפרש "לאמר" הראשון ויתורץ ממילא האידך, עפ"י דאיתא בספרים שאיך עולה על דעת שיצחק אבינו ע"ה ירצה לברך את עשו ולא את יעקב, ופירשו דבאמת היה רוצה לברך את עשו בעוה"ז, בגשמיות, ואת יעקב היה רוצה לברך בעוה"ב, והיה רוצה יצחק שכל ד' גליות יהיו תחת יד עשו יעו"ש. והנה רבקה אמנו היתה רוצה לקיים את בני ישראל בגלות שיהיה להם ג"כ מעט בעוה"ז, ודרך הצדיק אף שמדבר בגשמיות, אבל כוונתו בעולמות העליונים ברוחניות. וזהו הוא "ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר", ר"ל מה שאמרה אל יעקב שיקבל ברכות גשמיות מאביו, היתה כוונתה בעולמות העליונים, בשביל הרוחניות שבתוך הגשמיות, כי אין לך גשמיות שאין בו ניצוצות רוחניות, וזהו "לאמר", דהיינו שהיה כוונתה על אמירה אחרת, בשביל הרוחניות כנ"ל.
"Speak to Esav your brother, saying." Rivkah feared that Yaakov would not want to receive the material blessings, since the tzaddik has no desire for material things. Therefore Rivkah said, "I heard your father, etc.," also "saying." That is, when your father speaks of wanting to bless him materially, his kavanah is also to say a different saying, for the sake of the spiritual, as above: that in the material too there be spiritual nitzotzot. For there is nothing material in the world that can have vitality without the nitzotzot kedoshim from the upper worlds.
"מדבר אל עשו אחיך לאמר", שהנה רבקה היתה מעלה מורא על ראשה פן לא ירצה יעקב לקבל ברכות הגשמיות, כי אין חפץ לצדיק בגשמיות, ולכן אמרה רבקה "שמעתי את אביך כו'" ג"כ "לאמר", דהיינו מה שאביך מדבר שרוצה לברכו בגשמיות, הוא ג"כ כוונתו לאמר אמירה אחרת, בשביל רוחניות כנ"ל, שיהיה בגשמיות ג"כ ניצוצות רוחניות, כי אין לך דבר גשמיות בעולם שיהא לו חיות בלא נ"ק מעולמות העליונים.
Translation: translated by AI (anthropic/claude-sonnet-5.5)