Why Avraham ran to greet the visitors without being told to
Drawing on the Zohar's teaching that the stories of the Torah are garments for higher combinations of holy names, the author explains that Avraham's running to greet the three visitors was not an inference from a commandment already known, since hospitality is not spelled out as a mitzvah in the Torah. Rather, the verse's repeated "vayar" ("and he saw") signals that Avraham perceived, above, the sacred letter-combination of "vayaratz lekratam" ("and he ran to meet them") before he acted, which is how he knew that welcoming guests surpasses greeting the Shechinah (the Divine Presence).AI summary · anthropic/claude-haiku-5.5
"And He appeared to him, etc." "And he lifted his eyes and saw, and behold, three men standing over him; and he saw, and he ran to meet them." Rashi, of blessed memory, asked: Why does it say "and he saw" twice? See there. It seems to me, by way of allusion, that our Sages, of blessed memory, said (Shabbat 127a): Welcoming guests is greater than greeting the Shechinah (the Divine Presence), as learned from Avraham, who ran to meet the angels. One might wonder: all the mitzvot and practices are known only from the Torah. For us, it is understandable that we learn this from Avraham. But Avraham our father, peace be upon him, from where did he understand this? Granted that he fulfilled even eruv tavshilin, that was because he attained the whole Torah on his own. But this is not explained in the Torah; only from the deeds of Avraham our father, peace be upon him, do we learn it.
וירא אליו כו' וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם. הקשה רש"י ז"ל, מהו וירא וירא ב' פעמים ע"ש. ונראה לי בדרך רמז, דהנה ארז"ל (שבת קכ"ז.) גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה מאברהם שרץ לקראת המלאכים. ויש לתמוה, הא כל המצות והנהגות אין ידוע רק מהתורה, וא"כ בשלמא אנו למדין זאת מאברהם, אבל אברהם אבינו ע"ה מהיכן הבין זאת, נהי שקיים אפילו עירוב תבשילין היינו מצד שמעצמו השיג כל התורה, אבל זה אין מבואר בתורה רק ממעשי אברהם אבינו ע"ה אנו למדין זאת.
אכן זה שבוש, דהא כל סיפורי תורה תורה הם כמבואר בזוה"ק (זהר ח"ג קנ"ה:), רק שבשרשם הם צירופים אחרים ושמות קדושים וזה נשתלשל בעולם ע"י מעשה האבות, כי כל מעשיהם ודיבורם היה בקדושה רבה והמשיכו מלמעלה אותן הצירופים הקדושים ונתלבשו בלבוש הזה בצירופים אלו של ספורי מעשיות, משא"כ מצות התורה כענין אנכי ה' אלהיך וכהאי גונא הוא מושג גם למעלה בלי שום מעשה בני אדם וכשארז"ל (ספרי פ' פנחס) ראו עיניהן פרשת נחלות כתובה במרום.
And with this intention, the verse here explains the great wisdom of Avraham our father, peace be upon him. "And he saw, and behold, three men": he was uncertain whether welcoming guests is greater than greeting the Shechinah, for this is not explained among the mitzvot of the Torah. All the mitzvot of the Torah he perceived and saw above, but this one, above, is in entirely different combinations. Before Avraham our father, peace be upon him, did this deed, the combination "and he ran to meet them" did not yet exist, and before he ran there were other combinations there. Even so, because of the greatness of his wisdom and the holy spirit within him, "he saw, and he ran to meet them." That is, he contemplated those holy combinations above and perceived that the combination of the words "and he ran to meet them" would be drawn down from there; therefore he did so. And this is wondrous wisdom, that he perceived a combination before it came out into action. And understand.
ולכוונה זו יבואר הכתוב כאן רוב חכמתו של אברהם אבינו ע"ה, כי וירא והנה שלושה אנשים והיה מסופק אם הכנסת אורחים גדול מהקבלת פני השכינה, כי דבר זה אין מבואר בין מצות התורה כי כל מצות התורה היה משיג ורואה למעלה, משא"כ זאת שלמעלה הוא בצירופים אחרים לגמרי וקודם שעשה אברהם אבינו ע"ה מעשה זו עדיין לא היה צירוף זה של וירץ לקראתם, וקודם שרץ היו שם צירופים אחרים, אפילו הכי מגודל חכמתו ורוח הקודש שבקרבו וירא וירץ לקראתם, ר"ל התבונן למעלה באותן הצירופים הקדושים והשיג שיומשך משם צירוף תיבת וירץ לקראתם לכן כן עשה וזה חכמה נפלאה שהשיג צירוף קודם צאתו לפועל והבן.
Translation: translated by AI (anthropic/claude-sonnet-5.5)